יום חמישי, 23 ביולי 2009

לכל המעוניין,

בתור מתנדבת בארגון חסד גדול התנדבתי רבות אצל משפחות שילדיהם הזדקקו לאשפוז ממושך לא עלינו.
כאשר הגעתי לפני שנה וחצי לילד חיים הבנתי שהפעם מדובר בסיפור אחר.
יש אנשים שעושים חסד ומרגישים מאד טוב עם עצמם, הם מרגישים משחייבים להם אך בסוג אחר כמו עם חיים הרגשנו הרגשה אחרת, הרגשנו שיותר ממה שאנו נותנות- אנו מקבלות!!!
כאשר היינו מגיעות בכדי להחליף את אמא י. חיים היה פוצח בבכי מר למשך זמן ממושך ומתחנן שאימו תשוב... עד כדי כך שבאחד הפעמים התקשרה אלי מתנדבת בבכי ושאלתיה לפשר בכייה , היא ענתה שהיא כבר לא מסוגלת לשמוע את חיים בוכה ללא הפוגה ומבקש את אימו.
בכל פעם שהגענו היינו בטוחות שנצטרך לעודד אמא שבנה חולה, אך במקום זאת היא עודדה וחבקה ונתנה לנו כוח להמשיך הלאה.
לפני קרוב לחודשיים הגעתי לבקרו ומצאתי את אותה מחבקת את חיים ומראה לו את הסרט של הרב'ה מדליק מדורת ל"ג בעומר, זה ממש ריגש אותי לראות את חיים עם התשוקה בעיניים לעוד קצת ידישקייט שינק בביתו.
במבט לאחור אני יכולה לסכם את השנה וחצי כתפנית מאד גדולה לטובה בחיי ותודתי נתונה לגב' י. אשר ליוותה ולימדה אותנו לאורך כל הדרך ונתנה לנו את המבט הנכון להבין מה זה מסירות ללא גבולות דאגה כנה ואכפתיות , אהבה אין קץ והתמודדות מהי, ההלחמות על חיי בנה למדו אותנו מימד חדש על החיים.
לפני כחמישה חודשים בניתי את ביתי ב"ה ובזכות י. שתחי' למדתי פרק חשוב בחיים, הבנתי מהם החיים, מה החיים טומנים בחובם ומה התפקיד שלנו.
אחרי החתונה כאשר ישבנו וצפינו בסרט של חתונתי , ראו את אמא י. ואותי, פנה אלי אבי ושאל אותי אבי מי היא האישה הזו עם פני המלאך, כפניה כך היא!!!

בברכת "מי שאמר לעולמו די יאמר לצרותינו די!"

החותמת בדמע י.ג.

תגובה 1:

רשום תגובה