יום שלישי, 28 ביולי 2009

ד"ר וייל: אני מבקש להבהיר שאינני רומז שהגברת מהווה סכנה כלשהי לילדיה


מאת:אתר- קצר.
כתב: אברמי שיינברגר.

לפני יומיים שלח ד"ר יעקב וייל - הפסיכיאטר שבדק את האם מירושלים, מכתב לפסיכיאטר המחוזי ד"ר משה קליאן, בו הוא מבקש להבהיר "מכתבי זה נועד למנוע הסקת מסקנות נמהרות ע"ל הצדדים, בית המשפט הנכבד, או כל גוף אחר וכן כל נזק שעלול להיגרם מאותן מסקנות".
במכתב שהגיע בלעדית לידי 'קצר' מוסיף וייל וכותב: "לאחר שבחנתי בדיעבד את מכתבי, לא מצאתי בו כל פגם, למעט המשפט, בפרק המסקנות (המרכאות מקור מציינות ציטוט ממסקנתו הקודמת): "להערכתי המקצועית תוכל הנבדקת להמשיך בביצוע תפקידי הורות כלפי ילדיה כולל *** (כאן מצוין שמו של הילד החולה) ללא כל סכנה", לא היו בידי הכלים המספיקים להגיע למסקנה זו".
כאן מוסיף וייל שורה חשובה שבפרקליטות התעלמו ממנה: "אני מבקש להבהיר לך שאינני רומז בזה שהגברת * מהווה סכנה כלשהי לילדיה, מסקנתי היא שעל מנת להעריך את ההיבט הזה של המקרה, צריך הרבה יותר חומר והרבה יותר זמן"

ראיון בלעדי עם הערב לשחרור האם-הרב פרוליך

הרב אברהם פרויליך אשר הסכים כי האם החשודה בהרעבה תשהה במעצר בביתו ואף הפקיד ערבות כספית בקופת בית המשפט, מתראיין לראשונה לאתרנו:
מאת: ד.נשיא

איזו מחלה אובחנה אצל חיים?

למיטב ידעתי, עד כמה ששמעתי מהנוגעים בדבר הרופאים התקשו להחליט בענין המחלה. והעלו השערות ממחלות ילדים ועד מחלות כבדות וקשות בניסיון לרפא את המחלה נתנו חומרים שגורמים לנשירת שער והוחלט אף על צום מוחלט של 4 חודשים.

אני מדגיש: אני לא רופא אלו שמועות הן מאנשי הדסה והן מהמסמכים שהגישו בישיבות השונות עם הרופאים .
בסופו של יום הרופאים חשבו שזו מחלה נדירה מאוד שמופיעה בספרות אחת ל3 מיקרים בכל העולם ומכאן ואילך ישנן גירסאות שונות על התרופות שנתנו ולא ניתנו.

2. איך הילד החלים לפתע?

האם טוענת שבתחילת יוני החל שיפור במצבו של הילד או משום שברון הלב והתפילות הרבות של הילד ו או משו ם התרופות הניסיוניות שעזרו.

3. האם רופאים נוספים עברו על התיק פרט לרופאי הדסה?

האם פנתה לייעוץ אצל מומחים רפואיים שהפנו אותה לביה"ח תל השומר שם פנתה היא לשני רופאים מפורסמים שראו את התיק הרפואי וחשבו שאולי יש להם מה לחדש בנושא וביקשו שהילד יגיע אליהם לעבוד בשיטה השונה מביה"ח הדסה עין כרם.

כשחזרה האם לביה"ח עין כרם ובפיה הרצון להעביר את הילד זאת מתוך מסקנה ביה"ח עשה כמיטב יכולתו ועדין הילד חולה אמרו לה הרופאים שהעברה לא כדאית הן משום המרחק והקושי שיהיה לה להגיע עד תל אביב בכל יום והן משום שהם עש ויעשו כמיטב יכולתם על מנת להביא מזור למחלתו ועל כן ביקשו הם שהאם לא תעביר את בנה.

לאחר שיחה זו עם הרופאים אומרת האם החל שינוי ביחס של הצוות כלפיה-החלו לדבר אליה בצורה לא נעימה ואז גם החלו החשדות, לטענתה, מכאן מתחיל הסיפור העצוב,

כשהבינו בבית החולים שהיא מתכוונת לעזוב את ביה"ח עם ילדה, האווירה הועכרה החלו חשדות הדדים ומהם החלה לצמוח הפרשיה המשונה שכולנו עדים לה: שאם כביכול יכולה להתאכזר על בנה.

4. מדוע לא לחקור את הילדים האחרים?

מחובתי לציין שאני לא נציג המשפחה ולא דוברה וכל מה שאני אומר זה על דעת עצמי.

רשויות הרווחה אמונות על טובת הילד. כאשר יש חילוקי דעות בין ההורים לרווחה אזי ביהמ"ש מכריעה ומשפיעה אולם בטרם מגיעים לביהמ"ש שהוא הכתובת האחרונה בחילוקי דעות, על הרווחה להסביר ולהשפיע על ההורים על מנת שיתנו אמון ברשויות הרווחה וכדי שהשתכנעו להעביר את הילד לטיפול הרווחה במידת הצורך.

משפחתו של חיים הינה משפחה מהיהדות החרדית מהשמנת של מאה שערים, שהחינוך בה רוחני- אין רדיו טלווזיה וחומרים שבמגזר החילוני הם אלמנטאריים.

האורח חיים במגזר החרדי ובמיוחד בקהילה אליהם משתייכת המשפחה הוא שונה סגנון חיים של היישוב הישן שגם בהופעה החיצונית הם אנטי תזה לחילונים.

השבוע ביום א' התקיים דיון בביהמ"ש בעניינו של חיים הגיעו חמש נשים מהרווחה בעלות תואר אקדמאי לבושות לטעמן של אנשי מאה שערים כמו על שפת הים :בבגדי מחשוף, נטולות שרוולים
בעוד שממולן יושבת המשפחה, הנשים עם שביס והגברים עם הלבוש היהודי האוטנטי כשהמשפחה רואה את מראם של נשות הרווחה היא לא מוכנה לתת שהילדים ישבו עם נשים אלו לחקירה בת כמה שעות. יתרה מזאת נשים אלו לא תבינה את דברי הילדים מה שלילד ממאה שערים הוא טוב וטבעי לרווחה זה ההפך הגמור כלומר תהום פעורה בין התנהלות החברה במאה שערים והחברה החילונית.

לו היה משרד רווחה מיחד למגזר החרדי נשים שהן מתוך המגזר ודאי שלא היה חשש לשלוח את הילדים לשיחה עמן . בטיפול בפרשה התוודעתי לאנשים ש3 דורות לא ראו קידוש מהו, אנשי ציבור מהשורה הראשונה בתקופת בן גוריון התגלעו חילוקי דעות בעניינים הקשורים למסורת היה עם מי לדבר משום שבן גוריון בא מבית מסורתי אולם במקרה הזה להסביר לאנשים אלו על חיי הדת במאה שערים ועל סגנון החיים זה כמעט בלתי אפשרי.
אנשי הספר לא יבינו אותנו ואת צורת חיינו, כשם שלא יבינו את צורת חייהם של האפריקאים בג'ונגל..

5. אם לא אובחנה מחלה אצל הילד על סמך מה קיבל תרופות?

שח לי ידיד שמשמש כיו"ר האתיקה הרפואית בארה"ב כי יש מידה מסוימת של חופש פעולה של רופא לעשות ניסיונות של סיכון מנמלי בחולה, במקרה דנן לא ידוע אם הכללים נשמרו או לא אבל קימת אפשרות של ניסיונות.

צוות ההגנה של האם טוענים שיש להם חומר חסוי רב אשר הינו חמור מאוווד, החומר יחשף אם יהיה הכרח זוהי תיבת פנדורה וכשהיא תפתח המצב יהי ה לא נעים כלל!

באופן אישי אני מכיר את האם והתרשמתי ממנה וכן משפחתי שהיתה איתה 24 שעות מכירה אותה היטב היא אם נהדרת אחרי שעזבה את ביתנו הלכה אשתי לבקר אותה בביתה וראו כמה ארבעת ילדיה דבוקים באם ולא מוכנים להיפרד ממנה אשתי רצתה לקחת את אחד הילדים שישבו על בירכי האם והילד סירב כי פחד להיפרד שוב מאמו.

משהי אמרה לי בעקבות הסיפור הזה:" רק ראש של גבר יכול להעליל כזה דבר על אם, כי אם שפויה לא יכולה לעולל דבר כזה לפרי בטנה".

6. האם אתה חושב שצריך להקים ועדה?

אני חושב שצריך לקחת אדם שלישי שאמון על הצדדים אני מוכן להתנדב לכך או אפילו שייקחו את פרופ' רחמלוביץ (שקישר בין מנכל הדסה לגאב"ד טוביה וייס) ושהוא יגשר בין הצדדים ויבוא סוף לסיפור המסובך הזה.

7. האם ראית את הוידאו של האם שצולם ע"י ביה"ח?

אני לא ראיתי, וגם צוות ההגנה לא. משום שאלו מסמכים של הפרקליטות ועד שאין כתב אישום הם לא מחויבים לחשוף אותם. אבל, ביום שישי הראו את הצילום גם לביה"ש השלום וגם למחוזי וניכר היה כי השופטים לא התרגשו מהתמונות בניגוד לפרקליטות שעשתה מהן רעש גדול.

אם היה מדובר ברמת מסוכנות גבוה כמו שהפרקליטות הציגה בתקשורת אין ספק שהשופטים( בשלום ובמחוזי) לא היו משחררת את האם לביתה ולילדיה.

מסקנתי מהפרשיה העצובה הזו היא: לדעתי שני הצדדים צריכים לשקול את מעשיהם אולי לעשות ברור עם אדם נטרלי וללבן את הדברים ביניהם.

יום חמישי, 23 ביולי 2009

מי היא האם המרעיבה ?



י.מ בת למשפחה המשתייכת לחצר חסידות תולדות אהרון, נולדה, גדלה, למדה, ואף נישאה בשכונת מאה שערים בירושלים, בה השפה המדוברת הינה אידיש. היא ביתה של אומנית וציירת ואף כממשיכת דרכה באומנות, לימדה והדריכה בביה"ס את תורת הציור. במהלך השנים ילדה את חמשת ילדיה שהקטן מביניהם הוא חיימק'ה. ביתה המתפקד וילדיה המטופחים היו לשם דבר עד ש....... חיימק'ה, הקטן שבחבורה, חלה ולא נמצא מזור למחלתו. בגיל שנה וחצי אושפז בהדסה הר הצופים באישפוזים חוזרים ונשנים. ב-12.2.09 עבר להדסה עין כרם ואובחן כסובל מ-FTT הקאות, בעיות, עור ועוד. מכריו והמתנדבות אשר באו לשהות לצדו העריכו כי חיימק'ה סובל ממחלת הסרטן הן בשל מראהו המקריח והרזון אשר שלט בו (במשקל 7 ק"ג בגיל 3). והן מהיותו מאושפז במחלקת אונקולוגיה ילדים, קומה 5 בהדסה עין כרם.

מהבית השליו ועד למחלה פסיכוטית



הבית השלו במאה שערים עבר תקופה לא קלה כלל מהזמן בו החל הקטן חימקה לחלות, סדר היום נסוב סביב החולה אחיו הועברו רב היום לביתה של הסבתא על מנת שהאם תוכל לשבת ליד מיטת בנו ולסעדו. בשעות הערב כאשר באו המתנדבות להחליפה הזדרזה האם לביתה על מנת להתראות עם ילדיה האחרים ואף למלות את מטלות הבית השוטפות -ניקון בישול ואירגון הבית. במסירות אין קץ.

חיימק'ה לפני שנתיים:

חיימק'ה אחרי האישפוז בבית החולים הדסה עין כרם:

המשפחה הנפלאה

האם הילדים נראים רעבים?